#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נפרץ בצד המבוי במקום שאין בקעי בו רבים?	"קיי&quot;ל כרב חנן דאם נשאר פס ד&#x27; טפחים הוי פתח אם אינו יותר מעשר אמות [דלא כר&quot;ח דפסק כרב הונא דס&quot;ל דפרצתו בד&#x27; טפחים היכא דליכא גידודי], ואם לא נשאר פס ד&#x27; הוי פרצה בג&#x27; טפחים, ואפי&#x27; אם נשאר גידודי המעכב הילוך (ביה&quot;ל ד&quot;ה ואם) [ואין נפק&quot;מ אם נפרץ לכרמלית או לרה&quot;ר (ביה&quot;ל ד&quot;ה שנפרץ)], וחידש הט&quot;ז (סס&quot;ק א&#x27;) דאם עשוי מתחילה לכך לא נחשב כפרצה אלא פתח, ואינו מובא בשאר הפוסקים [אבל מוזכר בספר נזר ישראל שמובא בשעה&quot;צ לעיל (סי&#x27; שס&quot;ג ס&quot;ק צ&quot;ה)]"	סימן שסה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מאי שנא כשנשאר פס של ד&#x27; טפחים?"	"כשנשאר ד&#x27; טפחים שהוא שיעור מבוי לא אכפת לן מה שבני מבוי יוצאים בפתח קטן דעדיין שייך היתר הלחי וקורה על הבני מבוי שיוצאים דרך פתח הגדול [אבל אם רוב בני המבוי יוצאים דרך פתח הקטן נמצאת דזהו העיקר פתח וא&quot;כ הוי רחבו יתירה על ארכו ודינו כחצר ולא כמבוי וצריך ב&#x27; לחיים או פס ד&#x27; בפתח (חזו&quot;א סי&#x27; ס&quot;ה ס&quot;ק נ&quot;ג וס&quot;ק נ&quot;ו)] אבל אם לא נשאר פס ד&#x27; טפחים נמצאת דליכא לחי וקורה על מקום ד&#x27; [דהשתא יש תרתי לריעותא ליכא שיעור מבוי ורבים שבקי הפתח גדול (ריטב&quot;א, שעה&quot;צ ס&quot;ק ב&#x27;) {ומשמע דצריך שרבים ילכו שם בפועל, וצ&quot;ב קצת דאין דרכן של רבים לילך במקום פחות מד&#x27; טפחים, ובפרט לפי מש&quot;כ הביה&quot;ל דמיירי אפי&#x27; בדאיכא גדודי, ויותר נראה לפרש דהוא מקום שראוי לרבים לילך שם}] (מג&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק א&#x27;)"	סימן שסה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"למה לא צריך שישתייר פס של ד&#x27; אמות דזהו השיעור מבוי?"	"הגמ&#x27; משני דזהו השיעור מבוי כשעושה אותה מתחילה אבל כאן מיירי לאחר שנבנה ועל כן סגי בפס של ד&#x27; טפחים (ב&quot;י, מ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;) [ולפי תוס&#x27; דוקא כשלא נפל הפס ד&#x27;, ולפי רש&quot;י אפי&#x27; אם נפל הפס מותר לחזור ולבנותה, והב&quot;י הביא רש&quot;י, והמג&quot;א (ס&quot;ק א&#x27;) הביא תוס&#x27;, והביה&quot;ל (ד&quot;ה אם) לא ברירא ליה איך לפסוק, ופשוט להחזו&quot;א להחמיר כתוס&#x27;]"	סימן שסה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כיצד מתקנים המבוי שנפרץ ולא נשאר בו פס ד&#x27;?"	"כתב הביה&quot;ל (ד&quot;ה אסור) דתלוי במש&quot;כ לעיל (סי&#x27; שס&quot;ג סע&#x27; ל&quot;ד) במבוי רחב כ&#x27; אמות והעמיד עמוד של ג&#x27; אמות רחוק ב&#x27; אמות מכותל דלפי ההגהת תפארת שמואל מהני להניח הצוה&quot;פ על הפתח גדול, אבל לפי הבית מאיר בשם הריטב&quot;א לא מהני צוה&quot;פ בפתח הגדול, אבל מצדד הביה&quot;ל דאפשר דמהני צוה&quot;פ בפתח קטן דהוי כסתום, ומסיים וצ&quot;ע למעשה"	סימן שסה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נפרץ בראש המבוי?	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-fa0baf2de8753c0c653e189128128dabb2986968.jpg"">"	סימן שסה סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בפרצה מן הצד דבקעי בה רבים?	"מבואר בגמ&#x27; דפרצה מן מצד דבקעי בה רבים אוסר בפרצה של ד&#x27; טפחים [דלא כרמב&quot;ם דס&quot;ל דאפי&#x27; בפרצה דבקעי בה רבים אינו אוסר אלא ביותר מי&#x27; אמות (ב&quot;י)], וביארו האחרונים דהוי כמו מבוי מפולש וצריכים תיקון [והתוספת שבת (וערוה&quot;ש סע&#x27; ב&#x27;) ביאר דהרבים אינם הולכים בפתח המבוי שיש בו לחי וקורה, ותמה עליו השעה&quot;צ (ס&quot;ק ח&#x27;) דהכא מיירי כשיש פס ד&#x27; במבוי ולא חיישינן לזה]"	סימן שסה סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד מתקנים בפירצה כשבקעי בה רבים?	"האבן העוזר ס&quot;ל דאם תיקן ראש המבוי בצוה&quot;פ סגי בעומד מרובה אצל הפירצה דמבואר בגמ&#x27; דעומד מרובה מהני במקום לחי, והבית מאיר ס&quot;ל דלחי מהני בפתח ולא בפירצה על כן צריך דוקא צוה&quot;פ (ביה&quot;ל ד&quot;ה צריך), והחזו&quot;א עושה פשרה דמהני שם תיקון חצר, אכן להלכה פסק המ&quot;ב (ס&quot;ק י&#x27;&quot;א) כהבית מאיר דצריך צוה&quot;פ בדוקא, אלא שסיים בביה&quot;ל (ד&quot;ה צריך) צ&quot;ע למעשה [ואם הוא מפולש לכרמלית, הפמ&quot;ג מקיל בלחי לחוד אבל הגר&quot;ז ס&quot;ל דדינו כמבוי מפולש וצריך צוה&quot;פ מצד אחד (ביה&quot;ל ד&quot;ה צריך)]"	סימן שסה סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הגדר של בקעי בה רבים?	"רש&quot;י כתב דאם יש בה רפש וטיט לא בקעי בה רבים [והא דהביא הב&quot;י זה מהגהות אשר&quot;י ולא מרש&quot;י כך היא דרכה של הב&quot;י שלא להביא הדין מהפוסק המפורסם והגלוי יותר ובוחר לכתבו בשם הפוסק הנעלם (מאמ&quot;ר סי&#x27; קע&quot;ט ס&quot;ק ה&#x27; בשם כנה&quot;ג יו&quot;ד סי&#x27; קל&quot;ב הגהת ב&quot;י אות כ&quot;ה)] וכ&quot;ש אם יש גידודי [דזה מהני אפי&#x27; לרב הונא, דס&quot;ל דבלא גידודי חיישינן שמא יסתלק הטינוף ויתחילו לילך (ערוה&quot;ש סע&#x27; ב&#x27;), ועי&#x27; מ&quot;ב דרשו אם הרבים בוקעים על הגידודי או רפש וטיט] (מג&quot;א ס&quot;ק ד&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ט&#x27;), והביה&quot;ל (ד&quot;ה דלא) מצדד ע&quot;פ הלבוש ופמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק ד&#x27;) ורבינו ירוחם דא&quot;צ רפש וטיט אלא כל זמן שאין דרך רבים לעבור שם מקרי לא בקעי בה רבים "	סימן שסה סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בבקיעת רבים בחצר?	"המג&quot;א (ס&quot;ק ד&#x27;) והט&quot;ז (ס&quot;ק ב&#x27;) ס&quot;ל דמבואר מגמ&#x27; דעדיין פרצתו בעשר אמות ולא בד&#x27; טפחים, אכן האבן העוזר חולק עליהם וס&quot;ל דפרצתו בד&#x27; טפחים (שע&quot;ת ס&quot;ק ב&#x27;), והמ&quot;ב (ס&quot;ק י&#x27;) פסק כהמג&quot;א וט&quot;ז [וביאר הערוה&quot;ש (סע&#x27; ו&#x27;) דסתם חצר יש לו ד&#x27; מחיצות לפיכך הקילו בפרצותיו עד עשר אמות משא&quot;כ במבוי]. אמנם, כל זה מיירי בחצר מרובעת אבל אם ארכה יתירה על רחבה הרבה אחרונים (ט&quot;ז ס&quot;ק ג&#x27;, תוספת שבת, בית מאיר, חת&quot;ס סי&#x27; צ&quot;ז) ס&quot;ל דכי היכי דמצינו לעיל (סי&#x27; שס&quot;ג סע&#x27; כ&quot;ז) דתיקונו בלחי לחוד ה&quot;נ לחומרא לגבי בקעי בה רבים פרצתו בד&#x27; טפחים, אכן החזו&quot;א (סי&#x27; ס&quot;ה ס&quot;ק ט&quot;ז וס&quot;ק ל&quot;ב) ס&quot;ל דכיון שחצר מרוחק מרה&quot;ר פרצתו בעשר אמות אע&quot;פ שארכה יתירה על רחבה, וכן משמע מפמ&quot;ג (מש&quot;ז ס&quot;ק ג&#x27;) {ולהלכה, בודאי יש מקום להחמיר בחצר שארכה יתירה על רחבה, וצריך לשים לב על זה דמנהג העולם מקילין בזה}"	סימן שסה סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במבואות בזמנינו [שאין בתים וחצרות פתוחים לתוכו] אם בקעי בה רבים?	"המג&quot;א (ס&quot;ק ד&#x27;) מסתפק אם יש להם דין חצר לענין זה [דאפשר דוקא לגבי תיקון דלחי וב&#x27; לחיים דינו כחצר ולא לגבי פירצות] ומסיים ויש להחמיר, והמ&quot;ב (ס&quot;ק י&#x27;) הביא המג&quot;א ואח&quot;כ הביא הבית מאיר דמחמיר מדינא במבואות שלנו דכיון דארכן יתירה על רחבן דינם כמבוי אע&quot;פ שאין בתים וחצרות פתוחים לתוכו ופרצתו בד&#x27; טפחים, והחזו&quot;א (סי&#x27; ע&quot;ט ס&quot;ק א&#x27;) מקיל בשעת הדחק והמחמיר תבא עליו ברכה, אכן החת&quot;ס (בגליון) הביא תשובת מהרי&quot;ט (ח&quot;א סי&#x27; צ&quot;ד) דפשיטא ליה דמבואות שלנו דינם כחצר ואינם אסורים, וכן נקט הערוה&quot;ש (סע&#x27; ו&#x27;) דנוהגין להקל במבואות שלנו בפירצות עד עשר אמות {ויש להדגיש דהרבה מבואות שלנו יש להם בתים וחצרות פתוחים לתוכו דיש בהם apartment buildings וכדומה, וכ&quot;כ בית מאיר מפורש דדינה כבתים וחצרות פתוחים לתוכה}, וכל זה במבואות שיש להם חסרון דבתים וחצרות אבל במבואות שאין ארכן יתירה על רחבן לפי רוב האחרונים הנ&quot;ל יש מקום להקל עד פרצת עשר דדינו כחצר, ורק לפי הפמ&quot;ג וחזו&quot;א הנ&quot;ל צריך להחמיר דפרצתו ד&#x27; טפחים שהם סברי דתלוי אם הוא רחוק או קרוב לרה&quot;ר."	סימן שסה סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין ברחוב שהולך כמו &quot;U&quot; ורוצה לתקן כל השטח?	"{אפי&#x27; אם כל השטח רחבו יתירה על ארכו מ&quot;מ מסתבר לדון ע&quot;פ דרך הרבים על הרחוב והוא ארכו יתירה על רחבו וממילא צריך לתקן פרצת ד&#x27; טפחים, וכן שמעתי מהגרח&quot;צ גערליק שליט&quot;א}"	סימן שסה סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מבוי שנפרץ במילואו לחצר ונפרץ החצר מצד שני לרה&quot;ר, מהו התנאים להתיר המבוי 1) לגבי איסור דיורין מחמת בני החצר 2) לגבי הרבים בוקעים בה לרה&quot;ר?	"1) מותר אם מערבים יחד א&quot;נ יש גיפופין בין המבוי לחצר (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ג) א&quot;נ אם לא נכנסו כותלי המבוי לתוך החצר ומהני משום נראין מבחוץ ושוה מבפנים [וכופין על מדת סדום שבני החצר לא יצאו דרך המבוי אע&quot;פ שהיו רגילין לעבור דרך שם (תוס&#x27; ז&#x27; ע&quot;ב, מג&quot;א ס&quot;ק ז&#x27;, ביה&quot;ל ד&quot;ה ומותר)] 2) מותר אם פרוץ לאמצע הרחבה [דאילו מן מצד נראה כמבוי ארוך ומפולש (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;א)] וגם הוא חצר של רבים [דאילו של יחיד יש לחוש שמא יבנו בתים בצדו ונמצאת שהמבוי פתוח מן הצד (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ג)] וגם אינו פרוץ לרה&quot;ר כנגדו [דאז הוי כמבוי שבקעי בה רבים] [והרמב&quot;ם לא הזכיר תנאים אלו, וביאר הערוה&quot;ש (סע&#x27; י&#x27;) דעת הרמב&quot;ם דס&quot;ל דתנאים אלו נאמרים רק בהו&quot;א דנחלקו רב ושמואל ולא למסקנא]"	סימן שסה סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בחצר?	"בכל אופן מותר לטלטל בה [דאינו נפסל ע&quot;י בקעי בה רבים (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ז)] כיון דיש לה גיפופין בינה למבוי ובני המבוי אין להם דריסת רגל בחצר, ודוקא כשאין הפרצות יותר מעשר אמות (מג&quot;א ס&quot;ק ה&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ו וס&quot;ק י&quot;ח) [ואם הפירצה בין המבוי והחצר יותר מי&#x27; אמות, משמע משעה&quot;צ (ס&quot;ק י&quot;ג) דאם מערבין יחדו פשוט דמותר לטלטל בחצר אבל אינו פשוט דמותר לטלטל במבוי, ותמה עליו החזו&quot;א הרי המבוי פרוץ לחצר ביותר מי&#x27; אמות, ונראה לר&quot;י באק לפרש כוונת השעה&quot;צ דר&quot;ל החצר מצד עצמו מותר אבל המבוי צריך תיקון ואם אינו מתקנו כראוי גם החצר יהא אסור]"	סימן שסה סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נפרצה המבוי לחצר באמצע השבת?	"הב&quot;י הביא מרדכי דכתב ב&#x27; מהלכים אם אומרים הואיל והותרה הותרה, והסברא שלא לאומרה הוי דאינו תשמיש אחד, והמג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ג) ורע&quot;א רק כתבו הצד לאסור"	סימן שסה סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי נחשב כאילו נפרץ הפירצה כנגד פתח המבוי?	"{נראה לר&quot;י באק דכל זמן שאינו רואה פס ד&#x27; או ב&#x27; משהויין מפירצת המבוי אל פירצת החצר אצל רה&quot;ר נחשב כפירצה שכנגדו}"	סימן שסה סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי נחשבים שכותלי מבוי נכנסים לתוך החצר?	"לפי הביה&quot;ל (ד&quot;ה וכגון) בודאי נחשב נכנסים בג&#x27; טפחים וא&quot;צ יותר מזה, וכ&quot;כ הר&quot;ח [אכן החזו&quot;א ס&quot;ל דאפי&#x27; אם נכנסין כלשהו נחשב כנכנסין ואסור ולא אזלינן בתר הר&quot;ח שנדפס מחדש בקרוב], וכל זה מיירי כשיש יותר מג&#x27; טפחים מכותלי המבוי לכותלי החצר אבל פחות מזה אמרינן לבוד והוי כאילו לא נכנס בפנים (ביה&quot;ל שם) [וצ&quot;ע מה שכתב הטור ושו&quot;ע דצריך לראות המחיצות מתוך המבוי, הרי קיי&quot;ל דאפי&#x27; אם הם ניכרים מתוך החצר הוו מחיצות (מג&quot;א ס&quot;ק ו&#x27;, ביה&quot;ל ד&quot;ה למי)], ואם כותלי החצר ארוכים יותר מד&#x27; אמות אינו נחשב כלחי דהוי יותר מד&#x27; אמות וכמ&quot;ש לעיל (סי&#x27; שס&quot;ג סע&#x27; ט&#x27;)"	סימן שסה סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם המבוי נפרץ לקרפף יותר מבית סאתים שלא הוקף לדירה?	"הוי כנפרץ לכרמלית, וכתבו תוס&#x27; (עירובין כ&quot;ד ע&quot;ב) דכאן לא מהני גיפופי אע&quot;פ שלא נכנסין לתוך הקרפף דלא מהני מחיצות כאלו משום נראין מבחוץ אלא כשנראין כנגד חלל המבוי וכמ&quot;ש תוס&#x27; לעיל (ט&#x27; ע&quot;ב), וכן פסק השו&quot;ע לעיל (סי&#x27; שס&quot;ג סע&#x27; ט&#x27;), והא דמצינו דמהני גיפופי כשנפרץ לחצר ביארו תוס&#x27; (כ&quot;ד ע&quot;ב) ותורב&quot;פ (שם) ומהרש&quot;א (ט&#x27; ע&quot;ב) דמהני משום מגו אבל כאן דמיירי בכרמלית ליכא מגו ולפיכך לא מהני אף למבוי (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ד) [והחזו&quot;א מקיל כל זמן שהמחיצה אינו ארוך מד&#x27; אמות דס&quot;ל כריטב&quot;א שחולק על תוס&#x27;]"	סימן שסה סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם השביל פתוח לצד הנהר, 1) ומצד שני הוא פתוח לרחבה שפתוח למבוי (ציור דגמ&#x27; עירובין כ&quot;ד ע&quot;ב) 2) והוא סתום מג&#x27; צדדים אחרים?"	"1) איתא בגמ&#x27; דע&quot;י העמדת לחי אצל המבוי מותר לטלטל במבוי וגם ברחבה [אע&quot;פ שלא היה מוקף לדירה מ&quot;מ מגו דמהני לחי למבוי מהני לרחבה], ותוס&#x27; ס&quot;ל דמותר לטלטל אפי&#x27; בשביל ע&quot;י המחיצה שבעבר שני של הנהר [כשאין רחבו י&#x27; אמות], אולם כתבו תוס&#x27; לדעת רש&quot;י דאינו מותר לטלטל בשביל כשיש מחיצה בעבר שני של הנהר שמא יטעו למימר דאין כאן מחיצה ומבוי מפולש מותר ע&quot;י לחי לחוד [רש&quot;י עצמו פי&#x27; דאסור אפי&#x27; אם יש מחיצה אצל הנהר בצד השביל] (מג&quot;א ס&quot;ק ט&#x27;, ביה&quot;ל ד&quot;ה כאלו) 2) אם מצד העיר הוא מתלקט י&#x27; תוך ד&#x27; אמות פשוט דהוי מחיצה ומותר, ואם הוא מתלקט י&#x27; תוך ד&#x27; אמות רק בעבר הנהר ויש הפסק יותר מי&#x27; אמות מחמת הנהר פשוט דלא מהני דיש כאן פירצה יותר מי&#x27; אמות, ואם אינו יותר מי&#x27; אמות מסתפק המג&quot;א (ס&quot;ק ט&#x27;) אם חיישינן לטועין שיחשבו שההיתר בא מחמת צד הנהר ובזה ליכא תל המתלקט ואתי להתיר במקום אחר בלא תל המתלקט וכמ&quot;ש שחששו תוס&#x27; לדעת רש&quot;י בשביל וצד להקל הוא דאפשר דוקא בשביל החמירו דשכיחי ביה רבים, אכן כתב הביה&quot;ל (ד&quot;ה כאלו) דיש לחלק דהתם דוקא חששו דהיו מתירין מחמת הלחי וחיישינן שמא יאמרו שלחי מהני למבוי מפולש משא&quot;כ הכא שיש מחיצות בג&#x27; צדדים פשוט שלא יטעו למימר דליכא מחיצה בצד רביעית, ועוד כתב הביה&quot;ל דהרשב&quot;א והריטב&quot;א פסקו כשיטת תוס&#x27; דאפי&#x27; בציור דגמ&#x27; מותר לטלטל בשביל ע&quot;י המחיצה שבעבר הנהר, והביה&quot;ל מסיים דיש לסמוך עליהם להקל"	סימן שסה סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לטלטל תחת הקורה/בין לחיים כשהוא פתוח 1) לרה&quot;ר 2) לכרמלית?	"1) קיי&quot;ל כרבא דמותר דבטל למבוי [ואם הוא ד&#x27; טפחים לפי תוס&#x27; אסור דהוי כרמלית בפנ&quot;ע ולפי הרמב&quot;ן מותר (רע&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ה), אמנם אפי&#x27; לתוס&#x27; אסור מדאורייתא להוציא ממנו לרה&quot;ר (שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&#x27;)], ואפי&#x27; אם יש דלת או אסקופה בין פתח המבוי ולחי (ביה&quot;ל ד&quot;ה בפתוח) 2) איתא בגמ&#x27; דבין לחיים אסור משום מצא מין את מינו וחוזר וניעור, ולגבי תחת הקורה כתב הב&quot;י דהרא&quot;ש והרמב&quot;ם ס&quot;ל דאסור, וכן פסק השו&quot;ע, אכן הא&quot;ר והאבן העוזר פסקו כהראב&quot;ד דמקיל [דכיון דקורה משום היכרא לא זה מינא ולא זה מינא], והוסיף הביה&quot;ל (ד&quot;ה בין) דיש עוד ראשונים נמי דס&quot;ל כהראב&quot;ד, ובודאי אם הקורה רחב ד&#x27; טפחים ובריאה לקבל מעזיבה מותר לטלטל תחתיו דאמרינן פי תקרה [דלא כסמ&quot;ג וסמ&quot;ק דמחמירים אף בזה] (מג&quot;א ס&quot;ק י&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ז, שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ב)"	סימן שסה סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם רצפו בלחיים פחות פחות מג&#x27; טפחים?"	מותר עד חודו של הפנימית (רע&quot;א)	סימן שסה סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לטלטל מבין לחיים חוצה לכרמלית?	"הביה&quot;ל (ד&quot;ה מפני) מצדד להחמיר דמן התורה בין לחיים הוא רה&quot;י, אבל מסיים דיש לעיין לפי מש&quot;כ הביה&quot;ל לעיל (סי&#x27; שמ&quot;ו סע&#x27; ג&#x27; ד&quot;ה ומותר) דלכאורה מותר, וכן משמע ממ&quot;ב לעיל (סי&#x27; שס&quot;א ס&quot;ק ו&#x27;) {והא דהחמיר המ&quot;ב לעיל (סי&#x27; ש&quot;ס ס&quot;ק ה&#x27;) היינו ברה&quot;י גמורה אלא שיש לה מחיצות גרועות}, ועי&#x27; מש&quot;כ לקמן (סי&#x27; שע&quot;ד סע&#x27; ב&#x27;) דיש להחמיר"	סימן שסה סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לישב 1) בראש המבוי 2) בראש החצר?	"1) איתא בגמ&#x27; שלא ישב [בקביעות (מאמ&quot;ר, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ח)] אצל ראש המבוי [בין בלחי בין בקורה] וחפץ בידו שמא יתגלגל החפץ לר&quot;ה ויביאנו אליו 2) כתב הרא&quot;ש דמותר מפני שיש היכר [שיש ב&#x27; לחיים של משהויין]"	סימן שסה סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יש צוה&quot;פ בראש המבוי?	המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;א) מצדד להקל דיש היכרא ובלבד שאינו גבוה הרבה (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ט) {וצ&quot;ב דנימא דהשתי לחיים יהיו להיכרא כמו בחצר, וי&quot;ל דמיירי כשלחיים עומדים באופן שרק נראין מבחוץ בשיטת רש&quot;י וכדומה דקיי&quot;ל דאינו כשר ללחי}	סימן שסה סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במבוי הפתוח לכרמלית?	"הב&quot;ח מקיל מפני שאסור לטלטל תחת הקורה ובין הלחיים וא&quot;כ לא יהיה חפץ בידו סמוך לפתחו (וכן נקט הערוה&quot;ש סע&#x27; י&quot;ד), אבל המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;א) מדייק מלשון הרא&quot;ש דמקיל בחצר בין כשהוא פתוח לרה&quot;ר בין כשהוא פתוח לכרמלית, והמבוי אסור אפי&#x27; כשהוא פתוח לכרמלית, וכן נקט המ&quot;ב (ס&quot;ק כ&quot;ט, שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ג) {ובפרט לפי מה שצידד המ&quot;ב לעיל (סע&#x27; ד&#x27;) להקל בתחת הקורה כשהוא פתוח לכרמלית דאז לא שייך סברת הב&quot;ח}"	סימן שסה סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בנשים שיושבות על פתח המבוי?	"אין למחות בידן אם יודע שלא ישמע לו דמוטב שיהיו שוגגין ואל יהיו מזידין בדבר שאינו מפורש בתורה (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&#x27;), והערוה&quot;ש (סע&#x27; י&quot;ד) כתב שיאמר להם פעם אחת שאסור לעשות כן"	סימן שסה סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נטלו הלחי או קורה או צוה&quot;פ באמצע השבת?	"קיי&quot;ל כר&#x27; יוסי דמחיצות שנפלו אסור מכאן ולהבא"	סימן שסה סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בעיר שמוקפת חומה ונפלו הקורות שמסלקים הדיורי גוים?	"התרוה&quot;ד היה מקיל בזה כמו ב&#x27; חצרות דאמרינן הואיל והותרה והותרה לגבי דיורין [ואע&quot;פ שהביא חולקים על דמיון זה] (ב&quot;י, מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ג), והשו&quot;ע הביא שיטת התרוה&quot;ד, אמנם כתב הט&quot;ז (ס&quot;ק ח&#x27;) דזהו דוקא אם ישבה ולבסוף הוקף אבל אם הוקף תחילה לא מהני לעשותו כחצר אחד של רה&quot;י והוי כנפלו מחיצות באמצע השבת (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ג)"	סימן שסה סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הגוים רגילים לשבור המחיצות בשבת?	"לא אמרינן הואיל והותרה הותרה אפי&#x27; במחיצה של דיורין אם קרוב לודאי שהגוים ישברוהו (תרוה&quot;ד, רמ&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ד)"	סימן שסה סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם מצא בשבת שנפלה ואינו יודע אם נפלה מבעוד יום?	"כתב התרוה&quot;ד דאזלינן בתר חזקה דמעיקרא והשתא הוא דנשבר (רמ&quot;א), ואם נפלה בין השמשות כתב הפמ&quot;ג (מש&quot;ז ס&quot;ק ט&#x27;) דאסור דלית ליה חזקה [וחמיר טפי מעירובי תחומין דמותר כשנאכל בין שמשות דהתם לית עיקר מן התורה משא&quot;כ עירובי חצרות שהוא איסור הוצאה יש עיקר מן התורה {וצ&quot;ע, דאמרינן בגמ&#x27; שבת (ל&quot;ד) להיפך, ועוד מבואר לקמן (סי&#x27; שצ&quot;ג סע&#x27; ג&#x27;) דאפי&#x27; לגבי עירובי חצרות מקילינן כשנאכל בין השמשות}]"	סימן שסה סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יו&quot;ט שחל בערב שבת, מה הדין אם נפלה בערב שבת?	"כתב המג&quot;א לעיל (סי&#x27; שס&quot;ג ס&quot;ק ד&#x27;) דלא אמרינן הואיל והותרה הותרה דהוי שתי קדושות [המג&quot;א כתב &quot;שמא&quot; הוא שתי קדושות, והמחה&quot;ש שם כתב דודאי הוא ב&#x27; קודושות] (ביה&quot;ל ד&quot;ה אבל)"	סימן שסה סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במבוי שנשברה הקורה או לחי 1) מבעוד יום 2) בשבת?	"1) מותר לטלטל בכל החצרים הפתוחים לאותו חצר שמונח בו העירוב [דסומכין על שיתוף במקום עירוב (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ז), וביאר החזו&quot;א (סי&#x27; צ&#x27; ס&quot;ק כ&quot;ו) כגון שכולם שותפין בפת אחת והוי כבעה&quot;ב שהיה שותף עם שכניו (לקמן סי&#x27; שס&quot;ו סע&#x27; י&quot;א), ע&quot;ש] אבל אם אין בה פתח או חלון אסור לטלטל לה, ופשוט דאסור להוציא למבוי ולחצרות הפתוחים למבוי 2) אמרינן הואיל והותרה הותרה ומותר לטלטל אפי&#x27; לחצרות שאינם פתוחות לה, ובלבד שאינו מטלטל במבוי (מג&quot;א ס&quot;ק ט&quot;ו, מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ט)"	סימן שסה סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בחצרות האסורות לטלטל, מה הדין בבית אחד שיש בו כמה חדרים ויש בעה&quot;ב בכל חדר וחדר בפנ&quot;ע?	"אסורים לטלטל מחדר לחדר (מג&quot;א ס&quot;ק ט&quot;ו, מחה&quot;ש, מ&quot;ב ס&quot;ק מ&#x27;)"	סימן שסה סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בעיר שמניחין העירוב בביהכ&quot;נ, מה הדין אם נשבר תיקון המבוי?	"אם נשבר מבעוד יום אסור לטלטל בכל מקום שאינו יכול להביא העירוב אצלם אע&quot;פ שיש להם תיקון בפנ&quot;ע (מג&quot;א ס&quot;ק ט&quot;ו, מ&quot;ב ס&quot;ק מ&#x27;) [והאבן העוזר ורע&quot;א (סי&#x27; י&quot;ד) ס&quot;ל דתלוי בשתי דעות לקמן (סי&#x27; שע&quot;ב סע&#x27; ט&quot;ו) אם צריך לעבור על איסור דרבנן כדי להגיע להעירוב דה&quot;נ אינו אסור לטלטל במבוי אלא מדרבנן, אבל החזו&quot;א (סי&#x27; צ&quot;ו ס&quot;ק ל&quot;ה) טוען דנהי דהוא רק איסור דרבנן מ&quot;מ הרי העירוב אינו נמצא במקום שחל העירוב]"	סימן שסה סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	על מה צריך ליזהר כשעושין העירוב בערב פסח?	"במקום שאין עושין תיקון במבוי לא יברך על העירוב אלא במקום שיש ב&#x27; בעלי בתים דרים בבית אחד והם צריכים עירוב דאל&quot;ה הוי ברכה לבטלה, וגם צריך ליזהר להניח העירוב בבית ולא בביהכ&quot;נ דהשתא הוי עירובי חצרות ולא שתופי מבואות, והוא לעיכובא להניחה בבית דירה (שע&quot;ת ס&quot;ק ה&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק מ&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק ל&#x27;)"	סימן שסה סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הממשלה סגר הביהכ&quot;נ ואין רשות לפתוח החותם?	"כתב הערוה&quot;ש (סע&#x27; ט&quot;ז) שבטל העירוב וצריכים להניח העירוב במקום אחר בערב שבת, וכ&quot;כ הנוב&quot;י (מהדו&quot;ת או&quot;ח סי&#x27; ל&quot;ט) [משא&quot;כ בדלתות מקרי ראוי לנעול אפי&#x27; אם הממשלה אין מניחין לו רשות לנעול (ערוה&quot;ש לעיל סי&#x27; שס&quot;ד סע&#x27; א&#x27; וסע&#x27; ד&#x27;)]"	סימן שסה סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"עי&#x27; בערוה&quot;ש (סע&#x27; י&quot;ז - כ&quot;ד) דמאריך בדיני פסי ביראות"		סימן שסה סעיף ח		
